מגידס נ' פאוור פון נט בע"מ

פסק דין

עניינו של תיק זה הוא הסכם שנכרת בין התובעת לבין הנתבעת, הסכם שעניינו שירותי פרסום.

התובעת, בזמנים הרלוונטיים, היתה בעלת עסק בתחום המזון בעיר יקנעם. עסקה של התובעת נפתח בחודש יולי 2009. במועד הדיון כפי שמסרה התובעת, סגרה היא את העסק וחזרה לעבודה כשכירה. ביום 10.10.10 הגיע לבית עסקה של התובעת יועץ מטעם הנתבעת ולאחר דין ודברים, ביצעה התובעת הזמנת פרסום אשר כללה פרסום במדריך דוגמת "דפי זהב" אשר יחולק בישובי הסביבה וכן פרסום במגנט. לדברי התובעת, נאמר לה על ידי היועץ, כי הפרסום עתיד להיות בתוך ימים ספורים והאיץ בה להכין את הגרפיקה של הפרסום המתאים לה על מנת שלא תחמיץ את המועד. עבור הפרסום, שילמה התובעת בארבעה שיקים סכום כולל של 800 ₪.

התובעת עשתה את שנדרש ממנה והעבירה אל הגרפיקה הנדרשת ואף עמדה בקשר עם עובדת הנתבעת, אולגה, ביחס לכך. ואולם, הימים והחודשים נקפו ופרסום – אַַין. בתאריך 15.12.10 פנתה התובעת אל הנתבעת, באמצעות כתובת המייל הרשומה של הנתבעת, אותה הכתובת באמצעותה בוצע תיאום הגרפיקה לפרסום, וביקשה לדעת מדוע לא בוצע הפרסום. מענה לכך לא נתקבל.

מכאן התביעה.

מטעם הנתבעת העיד מנכ"ל הנתבעת. היועץ אשר עמד בקשר עם התובעת לא הובא להעיד וכך גם נציגת הנתבעת אשר עמדה בקשר מול התובעת בנושא עיצוב הפרסום. מנכ"ל הנתבעת לא ידע להשיב מדוע זה לא נענתה פנייתה של התובעת מיום 15.12.10. לדבריו, טרם שיצא הפרסום, בסופו של דבר, בחודש ספטמבר 2011, פנו אל התובעת אשר מסרה כי הפרסום אינו רלוונטי עוד ועל כן, נשלח אל התובעת שיק על הסך ששולם על ידה. לטענת התובעת כי מעולם לא קיבלה את השיק ע"ס 800 ש"ח, השיב כי לא בדק אם השיק נפדה אם לאו. מנכ"ל הנתבעת טען כי אינו יודע מה אמר לתובעת הסוכן מטעמו, אולם הסוכן לא יכול היה להתחייב למועד פרסום קרוב, שכן החוברת הקודמת הופצה בחודש ספטמבר 2010 כך שממילא, עתידה היתה לחלוף לפחות שנה עד לפרסום העוקב. מנכ"ל הנתבעת מסר כי לכל קהל לקוחותיו ברור כי שעה שהתקשרו עם הנתבעת, אין התחייבות למועד פרסום מסוים ואף לא מצויין במסמכי ההתקשרות מועד פרסום משוער. מנכ"ל הנתבעת הביע פליאה על הסתמכותה הנטענת של התובעת על הפרסום דרך הנתבעת, בלא נקיטה בערוצי פרסום נוספים.

עיון במסמכי ההתקשרות מלמד כי אכן לא צויין מועד הפרסום הצפוי. עם זאת, בחשבונית שהוצאה בגין העסקה נרשם תחת "שם פריט": "פרסום במדריכי עסקים וטלפונים 2010-2011". רישום זה, אשר את פשרו לא ידע מנכ"ל הנתבעת למסור, תומך בטענת התובעת כי סוכם עימה על פרסום אשר ייצא בסמוך לאחר ההתקשרות אשר היתה, כאמור, בתאריך 10.10.10. כמו כן, מתקשה אני לקבל את טענת הנתבעת כי ההתקשרות נעשית עימה פרק זמן של שנה לפני הפרסום מבלי שללקוח נמסר כי משלם הוא על פרסום אשר יתבצע רק בחלוף שנה. מטבע הדברים, בעל עסק הבוחר בערוץ פרסומי, מתכנן מתי וכיצד יבוצע הפרסום. טענת מנכ"ל הנתבעת כאילו בעלי העסקים משלמים מראש מבלי לדעת מתי ייצא הפרסום, כאשר קיימת גם אפשרות שהוא יבוצע שנה לאחר מכן, נראית לי תמוהה.

כך או כך, כאמור, בעניינה של התובעת, נתמכות טענותיה בחשבונית והסוכן מטעם הנתבעת, אותו סוכן אשר על פי הטענה ביצע את ההתקשרות מול התובעת ואשר התחייב, לטענתה על מועד הפרסום הצפוי, לא הובא להעיד. לפיכך, בהעדר ראיה סותרת, מקבלת אני את טענתה כי הנתבעת התחייבה, באמצעות הסוכן מטעמה, לפרסום בסמוך לאחר מועד ההתקשרות.

בכך שהנתבעת לא ביצעה את הפרסום במועד, הפרה היא את התחייבותה ומכאן, זכאית התובעת לביטול החוזה ולסעדים הכרוכים בכך.

התובעת טוענת כי ניזוקה כלכלית בשל העדר הפרסום המובטח. טענותיה אלו לא הוכחו כנדרש, מאחר שלא הובאו ראיות שיש בהן כדי להוכיח את הפגיעה או את מידתה. יחד עם זאת, מטבע הדברים, בפרט כשהמדובר בעסק קטן מסוגו של עסק התובעת, ניתן היה להניח כי הפרסום יקדם ויתרום לעסק. סבורתני כי אף הנתבעת לא תטען אחרת, שהרי שיווקה היא את הפרסומים באמצעותה, ככאלה אשר יש בהם כדי לקדם עסקים.

לאחר ששקלתי בדבר הגעתי למסקנה, על דרך האומדנא, כי מעבר להחזר התשלום אשר שולם על ידי התובעת בעת ההתקשרות, בחודש אוקטובר 2010 (800 ש"ח נכון לאותו מועד) על הנתבעת לפצותה גם בגין הוצאותיה, עגמת נפש והפסדים מוערכים. לפיכך אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סכום כולל של 3,500 ₪, זאת בתוך 30 יום מהיום, אחרת יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

זכות הגשת בקשת רשות ערעור כחוק.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, ט' אייר תשע"ב, 01 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: